מגדלים בבית- לאן יוצאים

הפוסט המקורי היה-איך אתם בוחרים גן עם אמא? ופתאום עלתה בי מחשבה. למה גן עם אמא (או אמאבא)... למה ההנחת יסוד היא שהורים שבבית זקוקים למשהו כמו גן רק עם אמא... אז זהו שיש מי שמרגישים שממש זקוקים לדמיון הזה לגן, רק עם אמא. יש מי שהמבנה הזה מתאים להם לפעמים ויש מי שרוצים כמו בבית, כמו בטבע, קהילה ואווירה.

אז אולי נקרא לזה מרחבי הורים וילדים?

גם למי שהשם גן עם אמא ממש לא מתחבר לה לאג'נדה... אולי בכל זאת תמצא אתה אבא ותמצאי את אמא, מרחב הורים לטעמכם

מרחבי הורים, בעיני הם מצרך חשוב להורים שבבית. מגיל 0 ועד בכלל. חברה לילדים, חברה לאמא, פעילויות העשרה. או פשוט מקום להיות בו מחוץ לבית. הרבה קשרים צומחים, הרבה משפחות מכירות וגדלות יחד. כדי למצוא את המקום המתאים לנו, חשוב להיות בתשומת לב, שהגדרת ה 'מה יש ב 'גן עם אמא' או ב'מרחב הורים' משתנה ממקום למקום. אז איך תדעו לבחור את המקום שמתאים לכם ולילדיכם?

אחלק זאת לכמה פרמטרים: עיצוב המקום, גן סגור מול מרחב פתוח, חיבור הילד למקום ולבעלת המקום, אג'נדה חינוכית של בעלת המקום, אפשרות לשינויים במקום. ותוספת אחרונה- אווירה

עיצוב המקום- העיצוב קשור לשלושה דברים. לביטחון, לנוחות ולדרך בה מונגשים לילדים המשחקים והלימוד במקום. בנוסף, החלק העיצובי משקף גם את האג'נדה של בעלי המקום.

התבוננו:

- האם יש שערי בטיחות בכל מעבר, האם יש מתקני טיפוס רבים שדורשים השגחה? ( זה מתחבר לרצון של בעלי המקום ליצור אווירה רגועה גם להורה או שהדגש הוא על זמן איכות צמוד הורה וילד).

- האם יש חלל גדול למשחק או שצפוף, האם הרבה טבע ומרחב או חדר סגור

- האם יש חצר והאם החצר מסודרת. האם המקום נקי (מקום להתייחס לאג'נדה- האם גן/ מתחם משחק אמור להיות מקום סטרילי?)

- האם יש פינות משחק המדמות מציאות (מטבח, עמדת רופא, אזור בניה, טיפול בתינוק- בובה),

- האם רוב החלל הוא ג'ימבורי,

- האם יש מבנה מסודר עם הרבה שולחנות לעבודה, דפים ומשחקים דידקטיים או מבנה רך, עם מזרנים, תבות מישוש ומשחק חופשי ,יש גרוטאות, יש חול, כמה מרחב פתוח

- האם יש פינות ישיבה להורים? מטבחון לשימוש חופשי, מקרר, מיקרו. אולי מוגשת ארוחת בוקר... האם יש אזור אכילה מסודר או פיקניק על הדשא... ( נכנס גם לאווירה- האם המשפחות אוכלות יחד? מציעות לכם להתכבד?)

האם יש חיות במקום והאם החיות חביבות לאורחים, האם מטופלות כראוי?

ברור שציינתי נקודות באופן חד ובהרבה מקומות יש גם וגם. עדין היתה חשובה לי החלוקה, כי כל אחת מהנקודות שציינתי מתקשרות ל' אישיות ' של המקום. נכון שיש בתים שאתם נכנסים אליהם ומפחדים ללכלך? או שמרגישים לא נוח לעשות רעש... לפעמים מרגישים איך מתפשטת נינוחות בגוף כששוהים במקום ומאבדים תחושת זמן, ולפעמים יוצאים עם כאב ראש... היו קשובות לעצמכן ולאיך אתן מרגישות במקום. האם חצר עם חול מלחיצה אתכן? או האם בלתי אפשרי מבחינתכן להיות יותר מחצי שעה בחדר סגור וזקוקות לחצר ולמרחב? והביטו בילד/ה שלכן- כשילדים מתחברים למקום, אנחנו בדר"כ יכולות לסמוך עליהן . מרחב פתוח מול גן סגור- גן סגור- מקומות בהם התשלום הוא מראש שנתי או חודשי. כמו לגן ילדים או חוג. יש קבוצת ילדים קבועה שגדלה יחד. כמו גן, רק עם אמא וכמובן, התכנים והפעילויות קשורים לאג'נדה של בעלי המקום (האם יש 'מפגש'. מאיזה רקע מקצועי מגיעה מפעילת הגן עם אמא). הפעילויות בדר"כ מובנות וסדר היום קבוע. היתרונות- קבוצה קבועה של ילדים, בניית סדר יום וקבלת תכנים. בעלת המקום שם, לפנות אליה ולהעזר בה. החיסרונות- לא לכולם מתאים מבנה קבוע, יום ושעה קבועים לפעילות. תשלום מראש. מרחב פתוח- הוא בעצם משחקיית בוקר או חצר פתוחה- תשלום כניסה בודדת, כרטיסיה או מנוי. ברוב המקרים ללא תכנים או פעילות מוגדרת מראש. היתרונות- גמישות בימים ושעות, ניתן לקבוע עצמאית מול הורים נוספים וליצור יום וקבוצה לבחירתכם במקום. והחים מתנהלים בלי הכתבת זמנים, המקום נעים והילדים חווים את מה שמונח מולם. החסרונות- אולי כן תרצו פעילות גם אם לא מובנית,

יש מקומות שיאפשרו לכן גם וגם. גם כרטיסיה וגם פעילות... גם סדר יום אבל בזרימה חופשית... חיבור הילדים לבעלת המקום- האם ההורים עצמאים בשטח, ובעלת המקום שם להשגיח, לטפל בפינת קפה ולגבות כסף? או האם בעלת המקום מברכת את הילדים לשלום כשבאים? זוכרת שמות ותחומי עניין? האם יש פעילות מודרכת? מעגל בוקר, פעילות יצירה. האם בעלת המקום מוציאה משחק או ספר ויושבת על הילדים. מתחבר לנושא הבא של אג'נדה חינוכית. האם המקום בנוי רק כמקום מפגש ובו ציוד מותאם לילדים או שהילדים באים גם למקום וגם כדי לפגוש את ה 'גננת', לדבר איתה, לספר לה איך עבר השבוע ושהיא תציע להם משחק חדש (ובזמן הזה אמאבא יכינו לעצמם קפה...). והשיח מול בעל-ת המקום- האם זה במסגרת פעילות מובנית ותחומה בזמן או שיש קשר ושיח ועשיה ספונטאנית ומשחק... אג'נדה חינוכית של בעל-ת המקום- האם הדגש הוא על משחק חופשי או מפגשים מובנים או גם וגם? האם יש פעילויות ומאיזה סוג? הורים רבים רוצים מאוד פעילויות תוכן וחוויה לימודית ומצד שני, הורים רבים שבחרו, בחינוך ביתי, נמנעים מפעילויות מדמות גן ילדים ובנוסף, לא מרגישים צורך בקבלת תכנים, שהם יכולים בעצמם להעביר בבית (מכאן ההבחנה בין גן עם אמאבא למרחב הורים וילדים). יותר מזה, אולי ילד בכלל לא צריך הדרכה והכוונה... ורק שלא יתחילו להציף בדידקטיקה... ואולי זו לא השפה שבה אתם משוחחים בבית אני אומרת- בואו פתוח ותתנסו. הגיעו לפעילות המוצעת במקום ותראו איך זה מרגיש. ותבדקו- מה המטרות החינוכיות של הגננת ( רעיונית- האם בגישה טבעית, האם בתפיסה חינוכית דומה לזו בגני ילדים, אולי אנתרופוסופית... )

האם הפעילות היא חובה? האם יש מספר פעילויות לבחור מבינהן (לדוגמא, יצירה בחצר, יוגה על הדשא, ומעגל בוקר חוויתי בפנים). האם יש לוח פעילויות או אתר שמתעדכן? אני מאוד ממליצה לשאול שאלות ולהתרשם. אין כמו תקשורת ישירה. דברו עם בעלת המקום ותתרשמו גם ממנה אישית, ממה היא מקרינה, מה הניסיון שלה בעבודה מול ילדים. אפשר ללמוד הרבה מתחום העיסוק של בעלת המקום. האם גננת, מדריכה ליוגה, מלווה התפתחותית, מדריכה לאמנות... איך מרגיש לכם האופן בו בעלת המקום מתארת את המקום שלה ומסבירה עליו והאם מרגיש לכן נוח לדבר איתה. כדי להכיר, שואלים שאלות. אל תתביישו, ותשאלו שאלות קונקרטיות. היכן חומרי היצירה? האם אפשר לקחת חומרים באופן חופשי? האם תמיד יש ארוחת בוקר במקום? האם יש קשירה לנדנדה? חשוב מאוד לדבר, לשאול וגם להציע הצעות ייעול. מאוד חבל להגיע ולהתאכזב כי היה קר, כשיכולתם בקלות להפעיל את החימום. פתיחות לשינויים- מתחבר ישירות לנושא הקודם. כי יש מי שתענה בקצרה ותהיה ברורה מאוד. יש מי שתשאל אתכם שאלות בחזרה וכל מה שבאמצע. כך או כך, מניסיון אומר לכם, שרוב מרחבי ההורים ילדים, פתוחים לשינויים. אין עדין לימודי תעודה ב 'חינוך ביתי'. אין נהלים שקובעים איך זה 'צריך' להיות. וזה פשוט מעולה ככה. כל אחד ואחת באים עם הלב ופותחים את המקום בהתאם לחזון האישי שלהם ורצון לתת לכם אמאבא מקום להיות.

אני אישית למדתי פסיכולוגיה לתואר ראשון, אני מדריכת יוגה לילדים ומנחה מעגלי אמהות ומעגלי התפתחות לתינוקות..

אין לי התמחות ב 'ניהול מרחבי הורים וילדים'. רק ניסיון ותהיה טעיה והרבה אהבה. את המאמר הזה רשמתי אחרי שנה+ של התנסות, ביקורת וגם טעויות שעשיתי.

מה אני אומרת בעצם? שאנחנו כאן בשבילכן, ויותר מזה בשביל הילדים שלכן. תרגישו הכי בנוח לפנות לבעל-ת המקום ולדבר, לשאול וגם להגיד מה אתן רוצות שיהיה וחסר לכן. תגידו- מה הטעם? אם חסר, אלך למקום אחר. ראשית, אם לא התחברת, אז לכי. מצאי את המקום שהוא בדיוק. מגיע לך למצוא את השבט שלך. ועדין. אל תמהרי לשפוט. כי אין מקום אחד מושלם. שנית, כדאי שיהיו כמה שיותר מרחבי הורים וילדים וגנים עם אמא. שיתאימו לטיפוסי משפחות שונים, לשם הגיוון, מכיוון שיש חמישה ימים בשבוע (ארבעה, אם נוריד יום המוקדש לסידורים ונקיונות או צ'יל בבית). וגם, אל תמהרו לשפוט כי כל מרחב כזה הוא משמעותי.

הורים רבים שולחים לגן, כי 'ככה כולם' וכי 'הילד זקוק לחברה' והורים רבים שבבית, מתקשים ליצר לעצמם פעילות חברתית מחוץ לבית ולמצוא את הקבוצה המתאימה להם. יש צורך במקומות מפגש 'מסודרים'. שם פוגשים עוד משפחות. מקום לילדים וגם להורים להתחבר.

ככל שירבו מרחבים כאלו/ גנים עם אמא, תהיה יותר אופציה לבחירה האם לשלוח לגן או לא ואם כן אז באיזה גיל. ככל שתפרגנו יותר ותעזרו לנו, בעלי ובעלות מרחבי ההורים שבבית, לגדול ולהתפתח, כך תתחזק התפיסה, שאפשר גם אחרת.

רגע לפני הסיכום... תוספת שעלתה לי משנתי האחרונה כאן במאמוש. בעין שריד. האווירה: איך אתן מרגישות עם יתר האמהות. האם המקום פתוח למשפחות חדשות, האם מיד הרגשתן חלק או שרוב הזמן ביליתן לבד והרגשתן לא נוח מול ה'חבורה' הקבועה. האם מיד הציעו לכם מהפירות שהביאו, הילדים התחברו והרגשת בנוח להשאיר את הקטנטן רגע וללכת לשירותים. אולי האמהות נבחרו מראש ע"י בעלת המקום וחתמת מראש על שנה בהפתעה? ואולי בכלל כל אחת לעצמה וחברותיה מבית ואתם כאן רק כדי ליהנות מהמתקנים...

וואו כמה מידע! הצפתי ואני מתרגשת מכל מה שזה מעלה בי, זכרונות ורגשות ממשפחות שהכרתי ונעשינו משפחה. לסיכום- תבואו, תרגישו, תציצו מידי פעם ברשימה ותזכרו לשאול שאלות. ואני כאן לכל שאלה :-)